יכימוביץ סוויסה בע"מ ואח' נ' מועצה מקומית קרית עקרון ואח'

החלטה

1.המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המועצה המקומית קריית עקרון, כנגד המבקשים וכנגד 3 נתבעים נוספים לתשלום הסך של 429,253 ₪, סכום המגיע לה לטענתה בתמורה לעבודות שביצעה בעבור המועצה המקומית קריית עקרון במהלך שנת 2008.

המבקשים הגישו בקשה להכיר בחסינות פעולתם ע"פ סעיף 7ג(א) לפקודת הנזיקין.

2.לטענת המבקשים, מתקיימים בעניינם התנאים הקבועים בסעיף 7א(א)לפקודת הנזיקין: המבקש 1 טוען כי כל הפעולות המיוחסות לו, אשר חלקן מוכחשות על ידו, נעשו במסגרת תפקידו כראש המועצה. המבקש 1 מכחיש את הטענה כי התחייב לשלם למשיבה תמורה בגין ביצוע עבודות בהיקפים גדולים יותר מאלו שאושרו ע"י מורשי החתימה של המועצה ועל כן לטענתו לא ניתן ליחס לו יסוד נפשי של זדון או אדישות.המבקש 2 טוען גם הוא כי פעולותיו נעשו במסגרת תפקידו כגזבר המועצה וגם הוא מכחיש את טענת המשיבה כי נתן את אישורו לביצוע עבודות בהיקפים גדולים מאלו שאושרו, ועל כן לא ניתן ליחס לו זדון או אדישות .

3.המשיבה הסכימה כי התביעה כנגד נתבע נוסף, מר ציון יוסף, תדחה והמועצה המקומית תבוא במקומו, אך היא מתנגדת לבקשת המבקשים.

4.המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה בשל העובדה שלא הוגש אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית לבקשה. עוד לטענתה, המבקשים לא התייחסו בתצהירם לטענות המשיבה בפרוטרוט .המבקשים אינם יכולים לנקות עצמם באמירה סתמית שלא היה שותפים אלא היה עליהם לפרט בתצהיר טענות ועובדות שיצביעו מדוע לא ניתן לראותם שותפים ואחראים לביצוע המעשים הנטענים בכתב התביעה.המשיבה טוענת כי לא ניתן להכריע בשלב זה האם מתקיימים התנאים בסעיף 7 (א) עפ"י התצהיר שהגיש המבקש וניתן לעשות כן רק כאשר כל הראיות יהיו בפני בית המשפט. לחילופין יש לאפשר לה לחקור את המבקש על תצהירו.

5.הנתבעת 1, המועצה המקומית קריית עקרון מסכימה לבקשת המבקשים ובלבד שלא יהיה בכך כדי להשית עליה אחריות בגין פעולות שבוצעו בניגוד לחוק ובחריגה מסמכות.

6.אני דוחה את הטענה כי היה על המבקשים לצרף את אישור היועץ המשפטי של הרשות. יש להפנות בעניין זה להוראות סעיפים 8 ו9 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור ) תשס"ו 2006. כאשר הבקשה מוגשת ע"י הרשות הציבורית יש צורך באישור היועץ המשפטי של הרשות אך כאשר העובד עצמו מגיש את הבקשה אין דרישה שכזו בתקנות. ממילא עמדת היועץ המשפטי של הרשות המקומית באה לידי ביטוי בתגובה מטעמה.

7.המבחן לבדיקת הבקשה הינו מינהלי במהותו בית המשפט אינו נדרש לקבוע אם התקיימו תנאי החסינות, אלא אם נפל פגם בהחלטת רשות להכיר בה. ראה בענין זה פסק הדין של השופטת שטמר בת.א. 1596/06 עו"ד פסטרנק נ. עודי ואת האמור פס"ד של השופטת גנות בבר"ע 1934/07 מדינת ישראל ואחרים נגד מרדכי ספוז'ניקוב בע"מ ואח'. אשר על כן יש לדחות את עמדת המשיבה לפיה ראוי כי הבקשה תידון לאחר שמיעת הראיות. במסגרת ההליך העיקרי אכן ניתן לברר אם מבחינה עובדתית פעל העובד במסגרת תפקידו השלטוני ויבחן היסוד הנפשי להתנהגותו ויתכן כי המסקנה תהיה שונה מגישת הרשות אך בשלב הנוכחי אין צורך בהכרעה עובדתית.

מטרתו של סעיף 7 הינה לאפשר לעובדי ציבור לפעול במסגרת תפקידם ללא חשש מתביעות ומשמאשרת הרשות המקומית בתגובתה כי היא מכירה במעשי המבקשים כל עוד אלו פעלו בתחום סמכותם אין מקום לשלול מהם הכרה זו.

לא מצאתי פגם בהודעה זו של הרשות המקומית וזו אינה חורגת ממתחם הסבירות. אם ההתחייבות המיוחסות למבקשים בוצעו במסגרת תפקידם הרי על המועצה לשאת בהם ואין סיבה כי הם ישאו בהם באופן אישי.

על כן בהתאם להוראות סעיפים 7ג(ב) ו-7ב(ב) לפקודת הנזיקין יראו את התובענה כתובענה כאילו הוגשה נגד העירייה מכח אחריותה למעשי המבקשים, ואת מעשי המבקשים, כמעשה שנעשה תוך מילוי תפקידם.

8.יחד עם זאת אין מקום למחוק את המבקשים מכתב התביעה שכן אם יוכח כי התחייבו כלפי המשיבה והתחיבות זו נעשתה בחריגה מסמכותם, הרי שאין המועצה המקומית מחוייבת במקומם, ויהיה עליהם לשאת בתוצאות המעשה בעצמם.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: